ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' זרחין ואח'

פסק דין

לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 21/1/2011, בין רכב המבוטח על ידי התובעת 1, בו נהג התובע 2 (להלן: "רכב התובעים" ו- "נהג התובעים" בהתאמה), לבין רכב בו נהג הנתבע 1, המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים" ו- "נהג הנתבעים", בהתאמה).

התאונה ארעה באיזור בית ספר, בשעות הבוקר. אין מחלוקת שרכב הנתבעים עמד כששני גלגליו על הכביש ושני גלגליו על המדרכה לצורך הורדת נוסעת. אין מחלוקת, כי הנוסעת פתחה את דלת הרכב במטרה לרדת ממנו ונגרם מפגש בין רכב התובעת לבין הדלת, המחלוקת היא האם הנוסעת פתחה את הדלת לאחר שהחל רכב התובעת לעבור, או שמא כאשר רכב התובעת עבר הדלת כבר הייתה פתוחה, דבר שנהג התובעת לא הבחין בו בזמן ומשכך פגע בדלת.

נהג התובעת העיד, כי נסע הבחין ברכב התובעת שחנה חצי על המדרכה וחצי על הכביש ובשעה שחלף על פניו, הדלת נפתחה במפתיע במקביל אליו ופגעה בדלת הנהג לכיוון האחורי, כאשר נוצרה שריטה לכל האורך. בחקירה הנגדית השיב העד שלולא המכונית חנתה כפי שחנתה לא היה מדובר ברחוב צר, מכל מקום, נסע לאט וניסה לשמור מרחק מהמכונית. נהג התובעת הבהיר, כי בשום שלב לא ראה דלת נפתחת וגם לא סטה ימינה והוסיף, כי הוריד את בנו בתחילת הרחוב והתאונה הייתה כ- 50 מטר לערך לאחר מכן, כאשר לא הבחין בכך שנוסעים יורדים מן הרכב. הנהג הסביר, כי לא לקח את פרטי הנוסעת, שפתחה את הדלת, שכן היה מדובר בקטינה בת 17 ונהג הנתבעים ביקש שלא לערב אותה.

נהג הנתבעים העיד, כי הסיע את חברתו לשעבר לבית הספר, היא פתחה את הדלת, יצאה אל הכביש ופתאום שמע רעש של ברקס והמכונית שלו זזה טיפה ורכב התובעת העיף לו את הדלת וכמעט דרס את הנוסעת. נהג הנתבעים הסביר, כי בעקרון אין חניה במקום וכולם מורידים כך נוסעים. בחקירה הנגדית, השיב, כי שמע ברקס, ראה את רכב התובעת מצד ימין מעיף לו את הדלת. הנוסעת לא זומנה להעיד ונהג הנתבעים הסביר כי מדובר בחברתו לשעבר מלפני 3 שנים ויש לו בעיה להביא אותה להעיד. נהג הנתבעים טען שרכב התובעת סטה כאשר הבחין בנוסעת ומשכך הפגוש לא נפגע אלא רק החל מדלת הנהג אחורה.

דיון והכרעה

המדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ומשכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו, על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את אופן התרחשות התאונה ואחריות הנהג השני לה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

בנסיבות המקרה דנן, לאחר שבחנתי את גרסאות הנהגים, את מתווה הדרך שתואר על ידם ואת הנזקים שנגרמו ברכב התובעת, באתי לידי מסקנה, כי התובעת עמדה בנטל להוכיח את תביעתה.

לא רק שעדות נהג התובעת מהימנה עלי, אלא שלצד גרסתו עומדים נזקי רכב התובעת, שהם בבחינת ראיה בעלת משקל עצמאי ויש בהם כדי לתמוך בגרסתו. עיון בתמונות שהוצגו מראה פגיעת מעיכה נמשכת שמתחילה מדלת הנהג אחורה, דבר שמתיישב עם פתיחת דלת כאשר רכב עובד במקביל. לו, כפי שטען נהג הנתבעים, היה נהג התובעת מבחין בדלת ובנוסעת, בולם וסוטה לא הייתה אמורה להתרחש פגיעה כלל. מכל מקום, סביר לקבוע, כי אלו הדלת הייתה פתוחה עוד לפני שחלף רכב התובעת, נהג התובעת היה מבחין בה.

בגרסת התובעת תומכות גם תקנות התעבורה, תקנה 80 לתקנות התעבורה מחייבת, כאמור, באחריות את פותח הדלת. מדובר באחריות קפידה. התקנה אינה מבחינה בין פתיחת דלת פתאומית או פתיחת דלת הנמשכת לאורך זמן. המבחן על פי התקנה הנ"ל הוא שפתיחת הדלת לא תפריע לתנועה בכביש ושהפתיחה תהא לאחר הבטחת שלומם של עוברי דרך, מכאן שהאחריות לנקיטת אמצעי זהירות מתאימים חלה בראש ובראשונה על פותח הדלת, החייב להיות קשוב כל העת למה שקורה בכביש וככל שהוא מבחין ברכב מתקרב יכול לסגור את הדלת באופן מלא או חלקי דבר שיכול למנוע את או לצמצם את תוצאות התאונה.

במקרה דנן, הנתבעים נמנעו מלזמן לעדות את נוסעת הרכב שיכלה לשפוך אור על מה שארע. ההסבר, כי מדובר בחברתו לשעבר של נהג התובעת וכי אינם בקשר אינו מספק ועל פניו אינו אמור למנוע את התייצבותה לעדות על-פי זימון של בית המשפט. כידוע, הימנעות מהעדת עד רלוונטי עומדת לחובתו של הצד שנמנע מלזמן את העד לעדות, במקרה דנן עומד הדבר לחובת הנתבעים, שאין ספק שיודעים את זהותה ופרטיה של העדה.

נהג הנתבעים, כלל לא ראה את התאונה, שכן זו התרחשה בצד הנוסעת ומשכך אינו יכול לשפוך אור על מה שקרה. בנסיבות אלה, אני קובעת בהסתמך על עדות נהג התובעת ואופי הנזקים ברכב, כי התאונה ארעה שעה שהדלת נפתחה במפתיע כאשר רכב התובעת עבר במקביל לרכב הנתבעים ומשכך האחריות לתאונה היא על בעל הרכב, שכן התאונה ארעה כתוצאה ממעשה רשלני של נוסע ברשות ברכבו. הנתבעת 2, לא חלקה על כך שהארוע מכוסה בפוליסת הביטוח ומשכך עליה לשלם את נזקי התובעים.

מטעם התובעים, הוגשו חוות דעת ומסמכים שלא נסתרו על פיהם, התובעת שילמה למבוטח בהתאם לפוליסה ולחוות דעת השמאי סכום של 5,815, ומשכך על הנתבעים להשיב לה סכום זה בצירוף הצמדה מיום התשלום.

הפסדי התובע 2, בגין התאונה הינם 1,485 ₪, ומשכך על הנתבעים להשיב לו סכום זה בצירוף ריבית והצמדה מיום 7/4/11.

כן ישאו הנתבעים באגרה כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק ושכ"ט בסכום של 1,250 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: